נעמי, ילידת הארץ, גדלה בבית שלא דיברו בו על השואה. על רקע ילדות מאושרת הצטייר אביה בעיניה בתור איש חזק ונאה, קצין בכיר במשטרה ועמוד התווך של המשפחה. לראשונה התגנבה מבוכה ללבה כאשר אביה צורף ליחידה שהופקדה על איסוף העדויות לקראת משפט אייכמן. היא שמעה לראשונה שלאביה הייתה משפחה קודמת-אישה וילדים-אולם הדחיקה את הנושא והוא לא עלה על סדר היום המשפחתי. עברו שנים מותו של האב, מנחם צפיר, ונפתחה מחדש תיבת הזיכרון הנעולה. הסתבר כי בתקופת השואה נלקח האב, יליד קרפטורוס, לפלוגת העבודה, וכי אשתו וילדיו הקטנים גורשו לאושוויץ-ברקנאו ונרצחו שם. מנדל (מנחם) וחבריו לפלוגת העבודה צעדו בצעדות המוות לאוסטריה והוא שוחרר במחנה גינסקירכן. בתום המלחמה התייצב מנדל-מנחם לפעילות במסגרת ההעפלה, ולאחר עלייתו ארצה הקים משפחה חדשה, הצטרף למשטרת ישראל בה הגיע לדרגת ניצב-משנה. במסגרת שירותו במשטרה נמנה עם חוקריו של אדולף אייכמן, מאורע שהיה אחד המשמעותיים ביותר בחיו: "סיפוק רב הציף אותי-היהודון מארץ הקרפטים, שעל יהודיה הנחית אייכמן את כפתו הכבדה ביתר שאת, והגדיר אותם כיצורים עלובים שאפילו אוויר מיותר להם – שזכיתי לזמן הזה, שהגלגל התהפך ואני א עזור להכין את יום הנקם בו".