הפרסום ההיקפי יוצר נחשול אדיר שיש בכוחו לחדור אל תוך רשות הפרט ולעשות בה כבתוך שלו. רשות הפרט נפרצת, וכאשר יש בה סדק, קל מאוד להרחיבו וליצור מעבר חופשי אל תוך מוחו של אדם ולגנוב את דעתו. וזהו אולי עקרון היסוד של השלטון. של כל השלטון. כל פקסום יסודו ברצון לשנות את דעתו של אדם. שיהיו בני האדם דומים ככל האפשר במקום שיהיו שונים זה מזה. השם "פאשיזם" נגזר מן המילה הלאטינית FASCES- צרורות מאוגדים של זמורות וגרזן. הזמורות המאוגדים סימלו את הישות הלאומית כערך עליון: האדם הוא חלקיק במערכת של העם, המדינה, הגזע, שנמצאים מעל לכל. הממשל, הצבא, הכוח, מייצגים את הישות הלאומית ומגינים עליה. הדגל וההמנון מסמלים אותה. העבר המפואר והמיתוסים מן העבר תומכים בה. למתכונת זו מתאימים, למעשה, כל המשטרים והמדינות בצורה זו או אחרת, עם הדגשים שונים. האדם הלאומי מכיר במושג "מלחמה צודקת", והיא צודקת אם מובילי המדינה קבעו כך. הוא מכיר בכך גם ביודעו שהוא, או אחד מקרוביו או חבריו ייהרג בה, ושהוא יכול להימצא במצב שבו יצטרך להרוג. הוא מכיר במשהו, שלמענו יש להקריב את החיים, הכרחי להקריבם. הלאום הוא ערך יסודי שמכוחו קיים הפרט, שבעבורו יש לרסן את הפרט ולהפעילו בכיוון הרצוי למדינה. האם אפשר להביא לכך שבני האדם כולם ירצו להפסיק להילחם זה בזה? הרי איש מהם אינו רוצה למות ואינו משתוקק להרוג. ואם הרצון לחיות הוא האינטרס האנושי החזק ביותר- מדוע אי אפשר להביא את בני האדם כולם לקיים בכל מאודם את "לא תרצח" ללא שום יוצאים מן הכלל למיניהם שמחליפים את ה`לא` ב`כן`?