תקציר הספר
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים - 'לוליטה' הוא אחד מהם. הספר, שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב - 1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא ממיקומה ומכוחה ליצור הישברות של אור, מסביר נאבוקוב בספרו על גוגול. וכזה הוא גם העולם שבורא הומברט - הומברט, המספר את 'לוליטה'. הומברט הוא "צייד מכושף", המנסה בסבלנות מטורפת להפוך למציאות "מלכות על ים ערפלי" - נסיכות של פנטסיה סובייקטיבית, סוטה וחופשית. עולמו הוא עולם של ראיים והשתקפויות, של משחקי צלילים ואור - צל, של פארודיות ספרותיות, של כפילים אנושיים המתלווים כמו צל, של דמויות שכל אחת מהן היא בת - דמות של דמות אחרת, תקדימית. רק בסוף הוא מבין שניצוד בעצמו בבור - המצודה של עולמו, והרס את חייה של לוליטה. על קולה העצמי של לוליטה אין הוא יודע דבר, והעולם שברא בכוחות דמיונו ורצונו הוא עולם מונולוגי, ולא פוליפוניה של קולות הקיימים בזכות עצמם. לוליטה "האמיתית", הניבטת מבעד לסדקים של הזייתו של הומברט, גם היא, למרבה האירוניה, מסיכה - היא הומברט בנוסח אמריקני. עולמה הוא עולם של שבועוני - קולנוע, פרסומת ודמיונות טיפש - עשרה - אבל היא מתפכחת לפניו, ומצילה משהו מחייה. זהו רומאן מתוחכם עד אימה, אבל קריא מאוד ובין השאר גם מצחיק, מלא זוטות עליזות, צירופי - מיקרים מסחררים ותיחכום בלשי לשרלוק הולמס, הקורא. הומברט המתפעם - סולד מעצמו, מציג את סיפורו בכל עוצמת הרטוריקה המגוייסת לצורכי הגנה עצמית, והקורא מתקשה לנתק עצמו מן ההזדהות אתו. אך כל משחק המסיכות הזה מוליך בסוף להפרדה מוסרית בין החופש שבאמנות לבין המוסר שבחיים, ולהבנה שיש מים עמוקים ואפלים, שאותם נמנע הומברט מלחקור.


רשימות קריאה בהן מופיע לוליטה
יצירות מופת | בן בן 20 מחולון רשימת הקריאה עודכנה לפני 6 ימים

רוצה לקרוא | atiasdav בן 21 מאשדוד רשימת הקריאה עודכנה לפני שלושה שבועות

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
ביבליופיל

חבצלת השרון

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
zeno כולל משלוח zenobooks@yahoo.com

עין הוד

טוב 35 ₪ [קנה משומש]
איל

תל אביב 052-8383390

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
זלי

ביער

חדש לגמרי 44 ₪ [קנה משומש]
אבא של נועה

טורונטו

כחדש 0 ₪ [קנה משומש]
שלדג

גבעתיים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אבי

מודיעין / ת"א

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
סיפור פשוט

חדש לגמרי 15 ₪ [קנה משומש]
המחסן של שטיין II

ירושלים

טוב 19 ₪ [קנה משומש]
ח פ צ י ב ה רחובות 08-9468441

רחובות

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
שטיין ספרים - לקונים בחנות בלבד הנחה של עד 30%!!

ירושלים

טוב 35 ₪ [קנה משומש]
קרון ספרים 04-9533461

קרית טבעון

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
יהודית: 052-4230162

מרכז

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

טוב 41 ₪ [קנה משומש]
הינשוף - להזמנה אנא התקשרו 0775600434

רעננה

חדש לגמרי 0 ₪ [קנה משומש]
נוני ופורטונה

פרדס חנה

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
mybooks

כל הארץ

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
נבלוסון

נבלוס

טוב 24 ₪ [קנה משומש]
רותם:1+1 על כל הספרים (הזול מבינהם)

מודיעין- אין משלוחים, איסוף עצמי ממודיעין

טוב 20 ₪ [קנה משומש]
אבונור

יריחו

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
סיפור טבעוני

קיבוץ שריד

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
אפרת

ירושלים

טוב 15 ₪ [קנה משומש]
רויטל

ראשון לציון

בינוני 30 ₪ [קנה משומש]
Galit 0532750786

kfar saba

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
nimigor

תל אביב, חיפה ומשלוחים

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
נעה רגב

תל אביב

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
מירילי

כל הארץ

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
כאבטן

תל אביב

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
שנאייה

ירושלים

כחדש 0 ₪ [קנה משומש]
Dark Spell

רמת גן

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
הנסיך הקטן

ת"א

כחדש 38 ₪ [קנה משומש]
יוליה ג

אשדוד

כחדש 55 ₪ [קנה משומש]

ורד

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

24 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
דחיתי את קריאת הספר הזה במשך שנים בגלל שהנושא עורר בי דחייה, לא קרץ לי לקרוא על פדופיל, אבל הבנתי שאני חייבת בגלל הביקורות המדהימות.
עכשיו, אחרי שסיימתי אותו, אני מורידה את הכובע ומצהירה בלב שלם: מדובר ביצירת מופת ספרותית שאין דומה לה, שעוסקת בצורה מחוננת במסתרי נפש האדם, על כל קשת רגשותיו ובראשן תשוקה אובססיבית.
מלבד הכתיבה המדהימה והציורית השואבת את הקורא לתוכה, הנושא הבעייתי והטעון במחלוקת הוא שעושה את הספר לכל כך חזק ועוצמתי, לכל אורכו מתקיים מעין מאבק פנימי של הקורא לא להזדהות עם הגיבור בשל סטייתו הפדופילית והעוול שהוא גורם ללוליטה, אך זהו קרב אבוד מראש,
אנחנו נישבים בקסם כתיבתו של נאבוקוב ולכן בקסמו של הומברט, מזדהים מבינים וסולחים, ולכן מרגישים אשמים-
וזו סערת הרגשות שהספר בונה ויוצר בנו ומשאיר אותנו להתמודד מולה, גם הרבה לאחר סיום קריאתו..
אור

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

18 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כבר מצאתי את עצמי בלית ברירה אך גם ללא קושי גדול (אם לומר את האמת) מזדהה עם רוצחים, כאלה שרצחו מתוך מטרה מאד ברורה (תחושת נקמה, מחסור נוראי) וכאלה שרצחו ללא מטרה נראית אל העין, כנראה שעכשיו הגיע הזמן להזדהות גם עם פדופיל, ואוי כמה שזה קרה.

אם בוחנים את הסיפור בקריאה מרפרפת, מסתמן כי מדובר בסיפור על פדופיל מהגר בארה"ב של שנות ה-50, אדם אכזר-לב, אגואיסט בצורה מבחילה וחסר מצפון לחלוטין. כל זאת נכון במידה מה, אך כאשר מתבוננים עמוק פנימה ומביטים בזכוכית מגדלת, עולה תמונה קצת שונה:
בסופו של דבר מדובר בסטייה שכולה מבוססת על אהבה – כמו שגבר נמשך לאישה (לרוב פחות או יותר בת גילו) או לעיתים נמשך אף לבן-מינו, ככה גם הפדופיל (הלוא הוא הומברט הומברט בסיפורנו זה), נמשך בעל כורחו לילדות קטנות (נימפיות), ככה הגוף והנפש שלו עובדים, וזוהי קללתו הגדולה והגורלית.

נאבוקוב תיאר את אהבתו של ד"ר הומבט לנימפיות (בדגש על לוליטה) בצורה כה אמינה ומשכנעת, שאי אפשר שלא לשאול את עצמך האם מחשבות ותחושות מתועבות אך גם בלתי ניתנות לעצירה אלה, לא חלפו במוחו של נאבוקוב עצמו.
בעניין זה, היה מעניין לתת את יצירה זו לקריאתו של פדופיל בשר ודם, ואכן לאשש האם התחושות אשר תיאר מדויקות כפי שנדמה לקורא האובייקטיבי.
כמו כן, מעניין לקרוא כעת את ספריו האחרים של הסופר.

אם להיות כנה, מרבית מחשבותיו ומעשיו המתועבים של גיבור הספר לא באמת טלטלו את נפשי, אך כן היו שני מקומות מסוימים בהם הרגשתי זעזוע מה – כאשר הומברט מפנטז על שושלת של לוליטות (לוליטה הבת ולוליטה הנכדה) וכאשר הוא טוען כי סטודנטיות הן למעשה ארונות קבורה לנימפיות.

גם אני כמו רבים אחרים פספסתי בקריאתי הראשונה את מרבית הרמזים המתוחכמים שפיזר נאבוכוב לאורך העלילה כאומן של ממש, ואני מודה שברגע האמת לא ידעתי להצביע מיהו הנרצח המדובר.

על אף שהגאוניות של הספר היא בפענוח הרמזים הנפלאים לאורכו ("תשבץ אחד ענק" אמרו חכמים לפני), אני לא יכול להגיד שלא התרגשתי מסופה של העלילה, מהרגע ההוא שהומברט שומע את קולות הילדים על פני העמק הדומם, ומבין איזה עוול איום ובלתי הפיך הוא המית על לוליטה אהובתו.

אחרית הדבר בסופו של הסיפור סייעה לי להבין את גאונותו, וכעת ברור לי כי בבוא העת (לאחר התאוששות ראויה מכבדותו של הנושא) אקרא שוב את הספר, ואנסה לפתור את התשבץ המופלא.

ספר חשוב, מומלץ.
ליברל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

16 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הזה הוא במידה מסוימת קורבן של הצלחתו שלו. "לוליטה" הפך להיות כמעט מילה נרדפת לפדופיליה ולסקנדל, והספר עצמו הלך כמעט לאיבוד בין הררי המחלוקת. צריך לומר, ולשוב ולומר, לא רק שהספר הזה הוא לא כתב הגנה לפדופיליה, הוא אפילו לא ספר *על* פדופיליה. זה ספר על בני אדם, ועל יחסים בין בני אדם, שהפדופיליה משמשת להם רק כנקודת מוצא וסיפור מסגרת, איזשהו עיוות של המציאות שמאפשר לנו להתבונן בסיטואציות יומיומיות כאילו אנחנו רואים אותן בפעם הראשונה. ונוסף לכך, זה ספר על אמריקה ועל האמריקאים ועל סוג מסוים של בורגנות אמריקאית בעיירות קטנות שכבר כמעט ואינה קיימת - ונבוקוב כותב על אמריקה הזאת בשילוב מסחרר של אירוניה ואהבה נואשת. ועוד יותר מזה, הגיבורה הראשית של הספר היא לא לוליטה וגם לא הומברט, אלא השפה האנגלית, שהומברט - ונבוקוב - מתעלסים איתה באהבים ומולידים ממנה יצורים שונים ומשונים. וכמובן, חוץ מכל אלה לוליטה היא קודם כל גם סיפור בלשי מעולה - ומהופך. בתחילת הספר אנחנו יודעים שהמספר יושב בכלא על רצח, ותפקידנו כקוראים לנסות ולגלות מי הנרצח, והומברט מפזר לנו רמזים ממש מן העמודים הראשונים ועד הסוף, אם כי אלה לא רמזים מהסוג שמוצאים אצל אגתה כריסטי, אלא רמזים מתוחכמים הרבה יותר. אני לא מאמין שיש קורא שהגיע לרגע ההתרה כשהוא יודע מי הנרצח. וכדי להתחיל ללקט את הרמזים צריך לקרוא את הספר מינימום פעמיים, ומומלץ יותר.
Addicted To Books

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
"לוליטה. הילת ימי. להט לילותי. חטאי. חיי". כך פותח ולדימיר נאבוקוב את ספרו והורס לחלוטין את חיי. במסע בלתי נשכח של הזדהות ורתיעה נשאב הקורא לתוך סיפור שכמותו יוצא אחת לעשור.
אני מודה, לא ידעתי איך להתייחס לספר הזה, לעיתים קרובות מצאתי עצמי מתייסרת לנוכח הבנת מוחו החולני של פדופיל ומה פתאום אני מחייכת לקריאת וידויי אהבתו? הרי אין זו אהבה בצורתה הטבעית. בכל פעם בה נזכרתי שמדובר בילדה בת 12 צמרמורת עברה בגופי. מדובר באונס, אמנם אונס פיוטי, מתנגן, מעוטר בהמון מילים יפות אבל עדיין אונס של ילדה חסרת אונים שלא היה לה לאן ללכת. כנראה שמדובר בכתיבתו הקופצנית, הסוחפת, כמעט כמו שירה של הסופר.

קשה לי עם ההתייחסות ללוליטה כרומן, רומן בעיני הוא סיפור אהבה בין שני אנשים, כששניהם אוהבים אחד את השני. אני לא חושבת שהומברט ידע לאהוב, אחרי הכל הוא לא באמת ראה משהו מעבר לדחפים שלו, בטח לא את סבלה של הילדה. לא סתם הוא מתאר רק בשורה אחת מתוך כל הסיפור את העובדה שהייתה בוכה בלילות, כנראה עובדה זו אינה חשובה מספיק כשאתה חי בפנטזיה של סיפוק עצמי.
אפרופו סיפוק עצמי, זכור לי קטע מזעזע שבו לוליטה יושבת בחיקו, הוא במצב של עוררות מינית והיא קוראת מגזין עם דמויות מצוירות. כמה צורם..
אני חושבת שלהבנת הסיפור יש צורך בקריאה שנייה, בסיום הספר כשקראתי את דברי המתרגמת הבנתי המון דברים שפיספסתי. וגם קרה לי דבר מוזר, בדר"כ בסיום הקריאה אני מחזירה את הספר למדף, את לוליטה השארתי עוד לילה במגירה ליד המיטה (היה קשה להיפרד?).
זה אינו ספר פשוט לקריאה, השפה הגבוהה, משחקי המילים, רמזים שפוזרו לאורך העלילה. חששתי מ"אפקט חמדת" (ספר טוב, שפה גבוהה אבל כלום רגש) אבל ללא ספק קלאסיקה זו הוכיחה את עצמה, בהחלט אחזור לקרוא..אל תפספסו.
Dark Spell

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לוליטה - אם פעם המילה השרתה בי אסוציאציה לקסם, הרגשה חופשית ומרעננת. כעת, לא נותר מזה אלא אפר וניכור.

קריאת הספר הייתה אחת החוויות הספרותיות היותר מייסרות שנאלצתי "לסבול". הספר אמנם כתוב הייטב, בשפה רמה (וכזה לא מוצאים כל יום)! אך בעיני הוא התגלה כלא יותר מסלט מילים מייגע - כתיבה גבוה בספרים זה דבר אחד, אבל נוסח (לו נזקקתי נואשות כאן) זה כבר משהו אחר לגמרי...

הומברט {כלומברט [כנזכר בכתוב]} - לא נוצר חיבור בינינו, לא היה את ה"קליק", אפילו לא זיק של ניצוץ. לא נרקמה אותה הזדהות-בלתי-נמנעת-לאותו-פדופיל-בה' הידיעה - שתרתי אחריה בסקרנות וציפייה כמעט בלתי מרוסנים - אשר לא מעטים דיברו עליה ורבים ניסו להילחם בה ללא הצלחה.
כנראה שלא נועדנו להיות, אחרי שצלחתי את מחציתו, הרומן בינינו נגמר...

כנראה שנאבוקוב לא בישבילי.
אולי בהזדמנות אחרת?
סקארלט 11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם להגיד את האמת, קשה לי לכתוב ביקורת על לוליטה. מצד אחד אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי מהספר. ללא ספק התענגתי על הכתיבה המדהימה של נאבוקוב, ממשחקי וחידודי הלשון והרמיזות שהוא משלב בעלילה. קטונתי מלהבין את כל הרמיזות הספרותיות שהוא שיבץ בספר, אבל נהניתי מאוד מהמעט שהבנתי.
אבל מצד שני לא יכולתי להתעלם מהעלילה עצמה ברומן. גיבור הספר הוא סוטה מין בן ארבעים ומשאת אהבתו היא ילדה בת 12 בתחילת הספר, ונערה מתבגרת בהמשכו. אולי זה בגלל שלקחתי את הספר קשה מדי, אבל היו ימים שלמים שרק המחשבה על הספר גרמה לי לתחושת בחילה ודחייה, אבל אולי זו מטרתו של הספר? לא לי הפתרונות.
pen

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לוליטה הוא הוא ספר מאתגר, יש בו הרבה יותר ממה שאפשר לקלוט בקריאה ראשונה וצריך דוקטוראט בסיפרות כדי "לעלות" על כלהפעלולים הסיפרותיים שנבוקוב משתמש בהם. ולמרות כל זאת גם קורא הדיוט ,כמוני, יכול להנות מהכתיבה הנבוקית. נכון שעל פניו הנושא, סוטה מין פאדופיל אינו נושא קל לעיכול ואפילו דוחה. דוחה גם את המועד להתמודדות איתו. אבל נבוקוב שכתיבתו נקיה מאד אין תיאורים בוטים ולא פורנוגראפיה גלויה עוזר בכך לקורא להתמקד בעושר הסיפרותי, להינות מן ההומור והחידוד אשר ככל שיודעים יותר מגלים יותר. אין צורך בביקורת שלי, כל כך הרבה ניכתב על הספר הזה ע"י מומחים והדיוטות אני ממליצה למצוא חומר כזה ולהתעשר.
numi

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נתחיל מזה שזה ספר טוב כמו שעושים ממנו, שלא ייווצר מצב שמישהו יקרא את השורה הראשונה של הביקורת הזו ויטעה לחשוב שזו לא דעתי.

אפשר להגיד שלאורך רוב הספר לא נהניתי במיוחד, כן הכתיבה הייתה טובה מדברים אחרים שקראתי, נהניתי מכל מיני קטעים ספציפיים, קלטתי ביקורת צינית פה ושם אבל באופן כללי דיי התאכזבתי. הרגשתי שאני מבינה את מה שאני קוראת, רואה איזשהו קיר, אבל מפספסת את העיניין, לא רואה את הנוף שמאחוריו.
וככה קראתי את לוליטה, בלי להבין למה כתוב בתקציר שלו שהוא אחד הספרים הטובים ביותר של המאה ה-20, עד שסיימתי אותו והגעתי למאמרים המאירים שבסוף. ואז הבנתי שלא הבנתי כלום.

פשוט התאהבתי בספר הזה בקריאה שנייה. כל כך התלהבתי מהמחשבה שהוקדשה בו שהצטערתי שהיום סופרים לא מקדישים כל כך הרבה מחשבה למילים שלהם ושבגלל זה אני לא ידעתי איך לאכול את מה שהוגש לי כאן.
דיי התחרפנתי מהעובדה שלא ניסיתי אפילו להתייחס לכל הספר הזה בתור תעלומה אחת גדולה שבה אני צריכה לזכור ולהתייחס לכל מילה, שם, תאור, ציטוט-בצרפתית-שאין-לי-מושג-מה-הוא-קשור כדי לפתור אותה ולהנות ממנה.
חטפתי דיי כאפה על ספרים.

בקיצור, גאון.
וקריאה שנייה חובה.
קראתי-קורא-אקרא (תומר)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מלאכת מחשבת מדוקדקת ומעוררת הערצה. למתלבטים אם לקרוא- תשכחו מהאסוציאציה הראשונה שיש לכם כשאתם שומעים את השם לוליטה. סטייתו המינית של האנטי-גיבור בפירוש לא תהיה בראש מעייניכם במהלך הקריאה. זה ספר על תפיסת המציאות שלנו לפני הכל.

הקריאה הראשונה בספר (זאת שהרגע סיימתי) היא אתגר, כאשר רק כשמגיעים לסופו ולאחרית הדבר המאוד נחוצה של מנחם פרי והמתרגמת דבורה שטיינהרט, מבינים את גאוניותו של נאבוקוב. הומברט הומברט מעורר קשת של רגשות שליליים בקורא הנורמטיבי. הוא סוטה מין, אלים בעל מוח קרימינלי, מלא פאתוס, עם הפרעת קשב וריכוז מסוימת, חיבה עודפת לפרטים קטנים ושוליים (האמנם?) ושפה לא אחידה, לא זורמת, משובצת בשפות אחרות על ימין ועל שמאל. הכל מכוון. הכל. כל פרט קטן בספר בעל חשיבות, מטרה וייעוד.
אני בספק אם קראתי עד כה ספר שנכתב בהקפדה כה רבה על כל פרט ופרט, בשפע כזה של רמזים פנימיים ומשחקי לשון. בלי לזלזל בקלאסיקות הגדולות שעוד לפניי, גדולתו הרבה של נאבוקוב גם מעלה בי חשד שלא אקרא עוד ספר כזה.
בדיעבד, כאשר קוראים את אחרית הדבר, מבינים מה בעצם חווינו כקוראים. זה ספר שנועד להיקרא פעם שנייה ושלישית וכן הלאה. איך אני יודע אם קראתי אותו רק פעם אחת כאמור? כי התחושה שלי כרגע מאוד מזכירה את התחושה שבסוף הצפייה בסרט 'מועדון קרב'(יש גם ספר. אם אתם לא מבינים את ההשוואה שלי, לכו לקרוא או לראות את זה ). עם כל קריאה יבחין הקורא בעוד פרטים מבלי שיחמקו הפעם מתחת לרדאר שלו.

שוב אני פונה למי שנמצא לפני קריאת הספר הראשונה: זה לא יהיה קל, כדאי להקדיש המון תשומת לב לפרטים, לא לשכוח פרטים קטנים וזניחים לכאורה, לאמץ את הראש- אבל בסוף זה יהיה שווה את זה.

אני אחזור.

בוקי 10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני חושבת שעליתי פה על משהו.
בשביל שיצירה ספרותית תהפוך ליצירה קלאסית היא צריכה לעמוד בשני תנאים:
1. להיות ארוכה
2. להיות משעממת
אם ההשערה שלי נכונה, אז גם לי יש סיכוי לכתוב ספר שיהפוך פעם ליצירה קלאסית:-)
התחלתי לקרוא את לוליטה, אבל נשברתי באמצע, ראיתי את הסרט ובזה אבדתי כל עניין בספר.
יכול להיות בשנת 1955 כשיצא הספר אז הפתיחות שבו הייתה מסעירה ומזעזעת כי לא היה נהוג לכתוב כך, אבל היום זה מרשים הרבה פחות.
אבי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה,
יצירת מופת מורכבת ומעניינת ומאתגרת.
על בסיס סיפור לא פשוט של סטייה מינית, פדופיליה וניצול ילדה צעירה, המסופר ע"י הגיבור כסיפור אוטוביוגרפיה הנכתב מתאו שבבית הסוהר, כתב נאבּוֹקוֹב יצירה פנטסטית, תוך שימוש בשפה עשירה ומורכבת רבת משמעות ומעמיקה.
משפטים רבים הם דו או אף רב משמעיים, עם עשרות רמיזות וקריצות לשמות, ספרים ואנשים מהתקופה הקרובה או מהתרבות העולמית (המערבית / אירופית)
גם המתרגמת התאמצה (והצליחה) לשמור על עוד ורב משמעות השפה, ולו במחיר תרגום שלפעמים אינו מילולי פשוט.
עודף

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מה יש לומר על הספר הזה שלא נאמר עדיין?
אתחיל ואצהיר כי מדובר, לעניות דעתי, בתרגום העברי הכי טוב שיצא לי לקרוא, של ספר כלשהו. עושה רושם שהעובדה שהכתיבה בשפת המקור (אנגלית) היתה כל כך ייחודית וקשה לתירגום, ואף מתקשר באופן תמטי לתוכן העלילה עצמה, שאקט התירגום הפך למעשה אמנות מרשים מאוד. על כך שווה לקרוא את המאמר בסוף הספר, על הקושי בתירגום הספר. מאוד מאוד מאיר עיניים.
מעבר לזה, באמת יצירת מופת נדירה. הרבה ספרים, וביתר שאת מאז שהספר הזה התקבע בתור מה שהוא היום, עוסקים בסטיות נפשיות, ולא בהצלחה גדולה. אז גם בתור שיעור על ההיסטוריה של הספרות זו קריאה חשובה, כי ייתכן וזה הספר שהגדיר הן את הפורנוגרפיה הספרותית, והן את הגבול בין פרוזה לפורנוגרפיה.
לסיום, אציין רק כי הרבה אנשים מסתייגים מקריאת קלאסיקות מפאת כובדן. אז לא שיש לי בעיה עם ספרים "כבדים", אבל באמת שכאן מדובר במשהו אחר. אירוע חד פעמי, קו עבה על ציר הזמן של הסיפורת.
בריסאיס 7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לוליטה עורר בחילה, סלידה וגועל. קשה למצוא קו עלילה ודמויות שמעוררות פחות הזדהות ואהדה.
עם זאת, במהלך הקריאה אתה נסחף בשנינות המספר, אתה נמשך לגיבור בזכות חבלי הקסם של מלותיו המפתות, בזמן שכל כולך דוחה אותו ואת מעשיו.

הדבר שמשך והקסים אותי בהמברט, הוא שהוא אינו מנסה לשכנע אותך לראות במעשיו צדק - הוא מנסה לגרום לך לראות את העולם כולו בדרך השקפתו שלו - ולמצוא בכל צדק והגיון. ובזמן שכל טיעוניו נראים כאילו נבנו על קרקע מוצקה והגיונית, במהלך הקריאה אתה מבין עד כמה הוא והם רקובים, לא הגיוניים ומעל הכל - מנותקים מכל בסיס אמיתי.

המברט המברט הוא האנטי גיבור האוליטימטיבי - אתה נמשך אליו רק כדי לגלות עד כמה אתה סולד ממנו ואתה אדיש לסבלותיהם של קורבנותיו רק כדי לגלות עד כמה אתה מזדעזע מגודל העוול והפגיעה בהם.
רוזי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את הספרים הטובים באמת, יש לי צורך בלתי נשלט לקרוא שוב ושוב (ואני מוכרחה לבקש סליחה מכל הספרים שממתינים על המדף בציפיה לקריאה ראשונה...). וגם בפעם השלישית, לוליטה הוא
ספר מצויין בעיני, כתוב נהדר, מושך ושואב וממלא. שוב הוא גרם לי להזדהות כל כך חזקה, שסחפה אותי איתה בעל כורחי, פשוט נשביתי בקסמה. אולי זה גם מה שקרה לדולי?

נאבוקוב הצליח לגרום לי להצטער עבור הומי, לכאוב גם את הכאב שלו ולהרגיש את הפחדים שלו מציפים אותי במלוא העוצמה. כל כך חזקה הייתה התחושה, שאין ספק ששמתי בצד לכמה שעות טובות את השיפוטיות, קברתי בין דפי הספר את הערכים הכי בסיסיים שלי לגבי הטוב והנכון, והירפתי לכמה שעות מהקו הברור שבין המותר לאסור. אני שמחה שכשהספר חזר למדף, אני חזרתי לעצמי.

אמנם מאז יצאו עוד ספרים שמספרים מתוך נקודת המבט של התוקף, אבל כולי תקווה שלוליטה הוא ספר חד פעמי. לא הייתי רוצה למצוא את עצמי שוב בצד של ה"רעים".


כשסיימתי את לוליטה בפעם הראשונה, הייתי בחיפושי נושא לסמינריון שלי בפסיכולוגיה. במקביל אליו קראתי את טראומה והחלמה של גודית לואיס הרמן (חובה! מצמרר ומדהים), היא עוסקת שם בין היתר בהזדהות עם התוקף, מה שקורה לנו בזמן הקריאה ברומן הסוחף והכובש הזה. קצת חוויה מתקנת לחוייה העוצמתית שנכפית עלינו בלוליטה ממש לא תזיק. הצעתי למנחה שלי שהוא מטפל קוגניטיבי התנהגותי לבחון בסמינר את העיוותים הקוגניטביים אצל פדופילים ואפשרויות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפדופיליה, אך הוא גנז את התלהבותי בכך ש"פדופיליה זו לא כוס התה שלו". חבל. אותי זה עדיין מעניין...
אחד

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם את או אתה חוקרי ספרות או מבקרי ספרות, קרוב לודאי שתאהבו ספר זה. תמצאו בו כנראה רבבות של אזכורים ורמזים לקלאסיקות מן העבר. כמעט ודאי גם, שאחר שתקראו אותו (ולפחות פעמיים, כי הוא "ספר קלאסי לקריאה שנישוניות ושלישונית") כי תדרגו אותו בין עשרת הספרים החשובים ביותר שנכתבו אי פעם.
אם את או אתה אוהבים חידודי לשון, המצאת צירופי לשון, יצירת שמות של מקומות ואנשים המרמזים על תפקיד כלשהו בסיפור (ותוכלו להתעלם ממידה של פאתטיות המלווה שמות אלה), ומוכנים ויכולים לקרוא ספר זה בשפת המקור שלו, היא אנגלית, ייתכן ותאהבו ספר זה.
אם אתה (סליחה על ההפלייה, בנות) בעל נטיות פדופיליות, ודאי שתאהב ספר זה.
ואני הקטון, אינני מבקר ספרות, אינני מתלהב מחידודים לשוניים מתורגמים, ולא ניחנתי בסטייה ההיא, צר לי להודות ולהתוודות שלא ממש אהבתי את היצירה הזאת.
מבחינתי, המלך הוא עירום (ובמקרה הזה גם סוטה..)
טניונה 6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עדיין תוך כדי קריאה.. אבל חייבת להגיד שזה ממש מאבק.
נכון - השפה מעלפת, הספר שנון וזה מרענן שיש לפעמים גם אנטי-גיבור.... אבל (!!!!!)
גם להזדהות שלי יש גבולות ומתחיל (כבר בעמוד ה30 למעשה) להתישן כל העניין של להבין את הפסיכופט שאונס ילדה קטנה והורס לה את החיים תוך כדי שהוא מעוות את כל המתרחש סביבו לפי מה שמתאים למח החולני שלו

אולי פספסתי משהו
מצד שני, יתכן שהספר קצת מוערך יתר על המידה?

--- בנתיים עוצרת כל עשר עמודים בהתקפי בחילה חזקים מתמשכים וכל חמש עשרה עמודים מדלגת לסוף כדי לראות כמה עמודים נותרו. ----


Ron1999

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
[אזהרה, הביקורת מכילה רמזים ופרטים מהעלילה]



דפים שלמים דופדפו קדימה
חסר סבלנות
שבע מעודף-תיאורים
מרגיע בחילה מהשתפכות מילולית
צלחתי אותו
כך ממש הגעתי לסיום ובסוף
הצטערתי שנגמר

המסע הארוך שהומברט עובר
האם המקסימה
(מקסימה, כן) הנימפית
שמתחספסת -
תיק חדש
לאורך שנת לימודים
ובחופש הגדול בכלל רוצים מגבת
שאינה בהריון (ובעלה עובד בחוץ)
והיחדלון. הו החידלון.
קווילטי, ילדה על אופניים,
מנהלת בית ספר, אישה של שכן.
ספר מתסכל. מעורר מחשבה.
עוד קצת מתסכל. וחוזר חלילה.

שווה קריאה. כדי להבין על מה הדיבור.
וקריאה נוספת - להבין את הרבדים שמעבר
אבל זהו.
זה עדיין לא תירוץ לנהוג נגד כיוון התנועה.

אינשם

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רומן בלשי-פארודי שנכתב על ידי גאון ספרותי, נאבוקוב.
פעם ראשונה שיצא לי לקרוא ספר שלו - ופשוט נלכדתי בזוהר מילותיו. שבויה בקסם הכתיבה של אמן המילים הזה...

לוליטה הוא רומן נשגב, עילוי של כתיבה, עלילה, דמויות.
הכל טווי ברשת עכבישית מטורפת שסוחפת את הקורא לעולמו ההזוי של גיבור הספר - איש מעורער בן 40, סוטה מין, מופרע, המחשבה עליו מקיים יחסי מין עם בת לוליטה בת ה-12 היא מטרידה ביותר. אבל יש פה יותר מזה.

מדובר פה על עולם "האני" סובייקטיבי שלם של הומברט-הומברט (הוא גם מתייחס לעצמו בגוף שלישי... הרומן מתחיל כוידוי שנכתב בכלא ומשם הופך למכתב אהבה, מדומדם, מטושטש, בו בזמן הוא גם רומן בלשי הטומן בחובו רמזים כה רבים לעתיד לבוא...) שבו הדבר הממשי היחידי שקיים הוא מה שהוא יצר בראשו, והוא קודם לכל ממשות אחרת...

עולמו של הומברט-הומברט כולא את אותה לוליטה בראשו-בליבו שלו, מבלי לחשוב על זה שהיא אמיתית. מבחינתו היא אפילו דמות ספרותית נצחית, שנעה בתוך ורידיו, ותנוע שם לנצח. יש לו קיבעון אדיר לגביה, אובססיה, הדרך שבה הוא מתאר את האהבה שלו אליה, יפה. אבל תחשבו, כמה מחולל, מטומא- תום הילדה. מבעד לשברירי האשליה שהוא יוצר לעצמו ישנה ילדה אמיתית, עם מחשבות אמיתיות, והוא שוגה בהלוצנציות מיניות לגביה, ועדיין טוען לאהבה רוחנית נשגבת. הילדה עצמה, נותנת, משוחררת, פראית, אבל לא רק להומברט עצמו, היא מתמסרת גם לאחרים ופה מתחילה קינאה הרסנית, ופה מוצא את עצמו הקורא בולש אחר כל מני רמזים... מי זה שגנב את ליבה של הנימפית הקטנה (כמו שהוא קורא לה) ומה יקרה לו בסוף...

יש כל כך הרבה מה לומר על הספר הזה. רק סיימתי לקרוא ואני כבר מתגעגעת, נכספת למילים. כל משחקי המילים שהומברט האינטלגנט, השנון משתמש בהם לתאר את "אהבתו" ללוליטה... מובן לכל קורא, שצריך לקרוא את לוליטה כמה וכמה פעמים בשביל להבין את הגאונות שעומדת מאחוריו...

זהו רומן שבא ללמד אותנו על השדים הפרטיים שלנו. לא כולנו טהורים, והרומן הזה ממש מכניס אותנו לראש של הסוטה הזה, וזה כל כך פרדוקסי, כי מצד אחד, זה לא משהו שבן אדם נורמלי יעשה, ומצד שני אנו ממש מרגישים עם הדמות, נכנסים לראש שלו, ללב שלו, וממש מתאהבים כמוהו, מתרגשים כמוהו, כועסים ומקנאים כמוהו.

ורק סופר גדול , עילוי, יכול לגרום לדמות פשוט לצאת מהספר ולתפוס אותך. לא לכמה ימים, אלה להירהורים של נצח שלם.

אני ממליצה לקרוא אותו בחום, ויודעת שאקרא אותו שוב, ושוב, ושוב...

עוד כמה נקודות :

עבודת התרגום היתה מלאכת קודש של דבורה שטיינהראט - יש לציין זאת.
ונאבוקוב כתב את הרומן הזה באנגלית ולא ברוסית, וכשרצה לתרגם לרוסית, אמרו לו שהוא לא אמין...
מצחיק. תקראו גם את אחרית הדבר של המתרגמת ושל מנחם פרי, יש המלצות לספרים שממש מנתחים את לוליטה, יש גם ספר מוער.

ממליצה בחום, כבר אמרתי ?

וכמו שהומברט תיאר את לוליטה :"שיקוי עדנים"
זה מה שהספר הזה בשבילי...
Annabel Lee

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יצירת מופת ספרותית טהורה. יש בו הכל: דמויות מורכבות, עלילה מעניינת, כתיבה יפה... אני יכולה להמשיך עד מחר.
מהות האומנות בעיניי היא לעורר דיונים וליצור ויכוחים. זו גאונות כשהכותב מצליח לגרום לקורא לתהות לגבי היצירה עוד הרבה אחרי שקרא אותה. מה שעוד יותר הדהים אותי, זה כמה רגשות מעורבים עלו בי תוך כדי הקריאה. נאבוקוב גרם לי לשנוא את הדמות הראשית, לרחם עליה, להיגעל ממנה, להזדהות איתה, לכעוס עליה ולהעריך אותה.
הספר פשוט מבריק, ולגמרי שווה קריאה שנייה ושלישית ועשירית.
DoloresTraum

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בקריאה ראשונה, לוליטה הוא ספר גאוני.
אבל בקריאה שניה - אפילו יותר.

בקריאה חמשת אלפים שבע מאות ארבעים וחמש זאת כבר התמכרות.

העלילה הולכת לאט, אבל היא מצוינת. וגם הסגנון המילולי והלשוני. התרגום עצמו הוא כל כך מוצלח וכל כך נכון (לא ליטרלי, מן הסתם, אלא נכון כמו שזה צריך להיות) שיש לו רגעים שבהם הוא ממש יצירה בעצמו.

עוד דבר מאוד מעניין הוא השוואה בין התרגום למקור באנגלית, שבו המילים עושות תרגילים אקרובטיים באופן טבעי יותר. לכל מי שמתעניין בשפה באופן זה או אחר כדאי לנסות להשוות משפטים מסוימים אחד-לאחד. זה נורא מהנה.

הומברט הומברט (שבקריאה ארבעים אלף תשע מאות שלושים ושש אני כבר מכירה אותו כאילו היינו ביחד בגן חובה) הוא לפעמים אמן מאחורי המסכה של הסוטה, ולפעמים סוטה מאחורי המסכה של האמן. נאבוקוב גורם לך לאהוב אותו באמצעות המילים שלו, וגורם לך לשנוא אותו בגלל משמעות המילים. יש סיבות מובנות מאליהן לסלוד ממנו ולרחם עליו, ויש סיבות שנחשפות מאחורי הסדקים שבמילים. מן הסדקים האלה מגיחה לוליטה עצמה, הילדה הסטריאוטיפית וה"אישה" הסטריאוטיפית, שיש לה אופי מאוד חזק שמציץ פה ושם מאחורי גבו של הומברט שלא רוצה לראות.

אני התאהבתי בספר הזה לחלוטין. לא מהשניה הראשונה, ואני לגמרי התעצבנתי בעמודים הראשונים מכל הצרפתית הלא-באמת-הכרחית-למראה והקו הלא-ישר של העלילה, אבל באמת באמת התאהבתי בספר הזה.
אלי רן

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אמנם אני רק באמצע הספר, אבל הספר הזה פשוט מעולה. נכון, נושא העלילה מאוד מעורר מחלוקת ויש רבים שרק משום כך לא יקראו אותו, אבל מעבר לפדופיליה יש ב"לוליטה" המון - הוא כתוב בצורה מושלמת, הוא שנון, מצחיק, מבריק.
מומלץ בחום לכל חובבי הספרות למיניהם, במיוחד למי שיודע להינות ולהעריך כתיבה מצוינת.
ligth angel

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עוד לפני שסיימתי את הספר ידעתי שאני חייבת לו קריאה שניה. לא רק בגלל קריאתי הראשונה, שהיתה נמהרת ונחפזת, רודפת אחר רמזים שיספרו לי מה הולך לקרות בהמשך, אלא גם בגלל אופי הכתיבה- חדה, משעשעת, משחקת עם הקורא, משאירה קצוות חוטים לפתרון העלילה במקומות לא צפויים. קצת כמו קווסט בלשי מתוחכם, שבו אתה לוחץ עם הסמן על השטיח או מאחורי התמונה ומגלה רמז מהותי. במבט לאחור אפשר להעריך הרבה יותר את התחכום של נאבוקוב, שמפגיש אותך עם דמות שולית בבית קפה ומגלה לך את משמעותה האמיתית מאה עמודים אחר כך. דמויות השוהות באפלה מוצאות את עצמן מרומזות בשמות של מלונות וסרטים, בשיחות רעים אגביות, בציטוטים מעיתונים וממכתבים. אתה חושב לתומך שהמספר מרשה לעצמו להיסחף ולהקריא קטע חסר משמעות מתוך אנציקלופדיה, ורק כשסיימת לקרוא את הספר אתה מבין לפתע את הרמז המטרים.



על העלילה, בקצרה: הומברט הומברט הוא גבר כבן ארבעים, מעט מעורער בנפשו, המתפרנס מסוג של כתיבה אקדמאית. בילדותו הוא היה מאוהב באנאבל, ילדה שפגש בעת חופשה עם משפחתו, ומאז שהם הופרדו (בתחילה בידי המשפחות, אחר כך אנאבל מתה) הוא לא יכול היה לסלק מלבו את התאווה לנערות צעירות. הדבר החל לבלוט ככל שהוא התבגר- הוא היה הולך לגני שעשועים, מציץ בהיחבא בחצרות בתי הספר, עוקב אחר ילדות השכנים וכו'. גם כאשר הוא גדל ומתחתן הוא לא חדל מהפנטזיות שלו, ומתעלם מאשתו שלא מושכת אותו לחלוטין. יום אחד קמה האשה ועוזבת, והומברט מחליט להגר מאירופה לארה"ב.

רצף אירועים משונה מוביל אותו, לבסוף, לדירתה של שרלוט הייז המציעה לו חדר להשכרה. הומברט מתכנן לסרב להצעה, אלא שאז מציגה לו שרלוט את בתה, לוליטה- ילדה בת 12, רזה ושחומה ובעלת שיער גלי, קופצנית וקולנית ויפהפיה. הומברט מכושף בן רגע. מיד הוא שוכר את החדר, עובר להתגורר בבית ומנסה להתיידד עם לוליטה ככל הניתן במסגרת חוקי החברה המקובלים. אלא שהדברים מתגלגלים לבסוף לטובת חלומותיו הפרועים ביותר, והשניים מוצאים את עצמם במסע שאלוהים יודע לאן הוא יוביל ומה תכליתו.



בתחילת הספר מודה הומברט שאלה זכרונותיו של רוצח. ביושבו בכלא, מחכה לגזר דינו, הוא כתב ספר זה כדי להפוך ליצירת אמנות את אהבתו הבוערת, כדי להנציח את לוליטה כפי שהיתה בימים ההם. עד לפרקים האחרונים איננו יודעים עדיין את מי הוא רצח ולמה- זה סוג של תעלומה הפוכה, לקורא, אלא שהספר הזה לא מנסה ליצור בלשים וגם לא מקל עליהם. הומברט חי בעולם משלו, עולם שחציו הזיות, ואנחנו הולכים אחריו בלי להבין לאן כל זה מוביל. אנחנו פוגשים דמויות מוזרות, עוברים ממקום מגורים אחד למשנהו, מגלים פרטים שנראים לנו חשודים, אבל רק בסוף מבינים מה כל זה היה. לכן מה שחשוב פה זו הדרך, הקריאה- זה לא משנה בכלל מי נרצח בסוף (באחת מסצנות הרצח המוזרות ביותר שנתקלתי בהן מעולם). מה שחשוב זה מה קרה באמצע.



הכתיבה של נאבוקוב לא פחות מגאונית. הוא משחק עם המילים כמו להטוטן, מפרק אותן להברות, מרכיב אותן מחדש, יוצר צירופים מתחרזים, ממציא שמות בדויים בעלי כפל משמעויות ויותר, משנה את צורת הדיבור של גיבורו כל הזמן. פעם הומברט מדבר כמו אירופאי מהחברה הגבוהה, פעם כמו פרחח אמריקאי ופעם כמו משורר רומנטי. הוא ממציא אלף כינויים לאהובתו, כאלה שהממו אותי בכל פעם מחדש- ביטויים כמו "לוליטת-חלום", "לוליטתי", לוליטה המופלאה, הקסומה, לו. הוא מדבר עליה בערגה ובתאווה שהעלו מול עיני את התמונה של אדם עומד מול עוגת קצפת עשירה, עם ציפוי שוקולד ודובדבנים בשלים מעל. היא סיבת חייו ומטרתם, היא הכוח שסביבו הוא סובב.



אפשר להגיד על הספר הזה עוד אלף דברים, אבל שום דבר לא יצליח להעביר את מה שקריאה אחת תעביר. רק כמה הערות לקראת הסוף- התרגום של דבורה שטיינהרט מהספריה החדשה פשוט נהדר. המון פעמים תהיתי איך זה נשמע בשפת המקור, כי בעברית משחקי המילים וההברות יצאו מדויקים, חדים ומשעשעים להפליא. בסוף הספר יש שני מוספים מעניינים: האחד מאת המתרגמת, שמציגה כמה מהקשיים בתרגום ומסבירה איך היא עבדה, והשני מאת העורך שמנתח את הספר לעומק ומסביר גם קצת על המחבר, על איך התקבל הספר בעולם וכו'. שניהם תרמו לי מאוד לאחר הקריאה, ולדעתי ספר מתוחכם ורב שכבתי כמו זה חייב אחרית דבר כזו בסופו.

מלי 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. נאבוקוב גאון.
השימוש במילים וירטואוזי, והתרגום משובח.
הקריאה היא הנאה צרופה עם עקצוצי כאב על הסיפור המזעזע העטוף בשפה כה פואטית, מלאה הומור ותחכום.
אם טרם קראתם - אל תחמיצו! חווייה.
סליימי 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
פשוט הספר הכי מבריק שיצא לי לקרוא. כל משפט צופן בתוכו עומק מדהים. מלבד התוכן המרתק ישנו היופי של הניסוחים.

ההשתכשכות במילים כל כך נעימה ורק בקריאה שניה ושלישית אפשר להתחיל לראות את התמונה הגדולה של הספר.

יצירת מופת
מירה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר גאוני. למרות התכנים הקשים, מצליח לעורר אמפתיה. מחבר את כולנו לצדדים השטניים שלנו.
אבונור

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הרבה גירסאות היו על הרומן הזה כמו הרבה סרטים ובכל זאת תמיד מענין כי נוגע לפינות האפלות של המין האנושי הגברי והנשי.הספר כתוב בטעם ואינו וולגרי ועדין שופך אור על מאווי הנפש האנושיים
גוטי

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כל כך ניסיתי לאהוב את יצירתו הבלתי נגמרת של נאבוקוב אך לא הצלחתי. סבלתי לאורך כל הקריאה. סבלתי מהנושא של אהבת פדופיל לילדה קטנה - לוליטה "נימפית על ים ערפלי", סבלתי מהתאורים הנמרחים וה א ר ו כ י ם, סבלתי מהאיטיות בהתפתחות העלילה וסבלתי מכל כך הרבה מלל. מה לעשות על אף שנחשב יצירת מופת, אני השתעממתי למוות.
מילנה קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי רק כדי לומר שקראתי...
שיממון
Eli.A

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה הכתוב באומנות יוצאת מהכלל על סיפור בן מבוגר לילדה לוליטה קטנה וכל מערכת היחסים החריגה אולי רומטית אולי מעט סוטה אך אין ספק לגבי האיכות הכתיבה.
ספר מעולה קראתי אותו לאחר שקראתי את לקרוא את לוליטה בטהרן.
לא מומלץ - חובה.
adir קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בואו נשים דברים על השולחן, אם הספר הזה היה הפוך, כלומר היא היתה המבוגרת והוא היה הילד, אף אחד לא היה קורא אותו, הוא היה מוחרם ומסווג כפורנוגרפיה קשה, ואף אחד מכם לא היה נשפך עליו ככה.
תום

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
"לוליטה, הילת ימי, להט לילותי. חטאי, חיי. לו-לי-טה: בדל הלשון מטייל לו טיול של שתי טפיפות על תקרת הפה ונוקש, בשלישית, בשיניים. לו.לי.טה."
אולי קלישאתי לכתוב ביקורת על ספר שכבר כתבו עליו ביקורות כה רבות..אך זה לא משנה.
הייתי בהרצאה על הפרעות אישיות-סטיות מיניות ולא יכולתי שלא להיזכר בספר המזעזע ואם זאת האנושי 'לוליטה'.
זה מדהים איך שנאבוקוב הצליח, בשפה מרהיבה, להצליח לעורר הזדהות בקורא (על אף שרוב הקוראים אינם פדופילים)..חוסר התאמה לערכי החברה ולמוסר הנורמטיבי.פשוט אומללות שמעמידה את הקורא בסיטואציה מהפנטת!
זלי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה, כתיבה איכותית, מעבר לרמת הכתיבה אליה אנחנו מורגלים, פרשה עגומה. סיפור שמתאים ממש למציאות.
קפה לאטה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מעולה אבל לדעתי התרגום הוא מלאכת מחשבת בפני עצמה.
dannah

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נאבוקוב, בדרך לא דרך, גרם לי להתחבר לדמות הפדופיל. יותר מזה, נאבוקוב גרם לי לחבב אותו כל כך, שרציתי בטובתו! שיצליח לפתות את לוליטה, שיכבוש את ליבה, שיצליחו לחיות יחד.
וזה מה שהופך את הספר למעולה - מסיימים אותו עם טעם טיפה מר בפה - טעמה של המוסריות שהושחתה, במעט, תוך כדי הקריאה בספר.
מעט קשה לקריאה, מאוד מתוסבך. תענוג צרוף..
ממליצה לכל מי שמעוניין לאתגר את עצמו.
Snusmumriken

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מהנה, לא קליל וכתוב בכתב קטן למדי. אהבתי את איזכורם של: א. אקסיסטנציאליזם
ב. ערי הבירה באירופה

כמו כן, התנהגותו הגרוטסקית של מיסטר קוויטלי הצחיקני עד דמעות:)

(מיוחס לתרגום שיצא בשנת 1960)
חנן

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כדי להבין את הספר צריך לקרא אותו הרבה פעמים ,צריך לקרא אותו בשפת המקור ,צריך לדעת צרפתית ,להיות מעורה בחיים הספרותיים של התקופה בה נכתב ורצוי גם לפניה ,להכיר את ארה"ב ,להתעמק בכל מילה וככל צליל וכל ביטוי סתום,ולהקדיש את עצמך לנאבוקוב.
מאחר ואני לא חוקר ספרות ונאבוקוב ונפתוליו מייגעים אותי על כן לא נשפכתי ולא התעלפתי מקריאת הספר.
לכל המתמוגגים יבושם!
Aris

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אין ספק שזהו ספר חובה לכל חובב קריאה משום שכתיבתו של נאבוקוב ייחודית מאוד בצורתה ובחזיונה.
נושא חלוק במחלוקת שאפילו בימינו קשה לדבר עליו, מסופר בספר בכנות וריאליזם.
אך למרות זאת, לפעמים קשה להבין את הציורים של נאבוקוב שהוא מצייר בעזרת מילים.
. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים!!!
כתוב בפשטות נמרחת... מלא פנטזיות וחושים מתפרצים מהצד האחד, מהצד השני עוטף את עצמו בשתיקה וייסורים של אטימת הלהט והמיניות עקב נורמות ומוסר חברתיים...

אני בדרך כלל נורא מושפעת מהספרים שאני קוראת, לפחות שבוע אחרי שקראתי אותם...(זה כי אני נורא נכנסת ומתמסרת לספר טוב כשאני מחליטה לקרוא אותו- וזו הסיבה לעובדה שאני נורא בררנית בבחירת הספר)....
מה שאני מתכוונת אליו, הוא שמהספר הזה ספציפית, בקושי שהצלחתי להתנתק.... נשארתי מושפעת מדרכו של הכותב והגיבור, ובמיוחד מהפתיחות הנאיבית\לוליטתית של דולורס, במשך שבועות ממש....

אסכם את הכל למילה אחת... גאוני.
גל אורן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
במילה אחת: הרסני.
רוני פ.

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפורו של אדם שמתאהב בנשים- לוליטות. ננטש באמצע מחוסר ענין
cave in

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצויין

תיאורים מדהימים וכתיבה שלא מרפה. ישיר, חודר וסוחף.

מלא רמזים דקים המובילים את קורא הישר לסוף הסיפור הצפוי מראש אבל בכל זאת מפתיע. ספר לא קל, צריך סבלנות, אבל זה יותר משווה את זה.
רנדי אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אכן גאוני.

אהבה בלתי אפשרית בין גבר בן 40 לילדה בת 12 עם כל היאוש והכאב שבזה. זה לא סטיה ולא פורנוגרפיה, אין כאן אפילו סצינת ערום אחת. ארוטי, אבל מעבר לכל - אנושי כואב ונוגע.

ספר על אהבה במובן הכי גולמי ואמיתי ( ולא קיטשי ומלוקק). ייתכן שהאמיתיות הזו מפחידה אותנו קצת ואז אנו מנסים להתגונן מאחורי מילים כמו"פדופיליה", "סטיה"...

לוליטה היא מסע אל תוך האמיתי שבנו.

עמוד 172. אחרי התחלה קולחת וזורמת אני מרגיש שאני צריך הפסקה, התחלתי להשתעמם... כבר כמה ימים טובים שלא נגעתי בספר לצערי. לפי ההתחלה שלו, הייתי בטוח שאסיים מהר יותר.
התחיל לקרוא לפני חודש


התחילה לקרוא לפני 8 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנה


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-3 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנתיים ו-5 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-7 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-9 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-11 חודשים


התחיל לקרוא לפני 3 שנים ו-9 חודשים


ולאדימיר נאבוקוב (סופר על המוקד)
המעבר של ולאדימיר נאבוקוב מן הלשון הרוסית, שפת אמו, שבה כתב את ספריו הראשונים, ללשון האנגלית, שבה החל לכתוב לאחר שהגיע לארצות-הברית, הוא מן התופעות המופלאות בספרות העולמית. נבוקוב נולד ב-1899 בפטרבורג. ב-1919 עזב את רוסיה וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת קמברידג' ב-1922. לאחר מכן חי ב... המשך לקרוא
לקט ספרים מאת ולאדימיר נאבוקוב
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של ולאדימיר נאבוקוב






©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ