נולד 1933
תואר ראשון (ב.א.) של האוניברסיטה העברית בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים.
תואר שני (מ.א.) של האוניברסיטה העברית במחשבת ישראל (פילוסופיה יהודית וקבלה).
תואר שלישי (דוקטור לפילוסופיה) של האוניברסיטה העברית.
מילא תפקידים שונים בשירות החוץ ובכללם מזכיר שני וראשון בשגרירויות ישראל בהאג ובשטוקהולם, קונסול כללי במילנו, יועץ מדיני בשגרירות ישראל ברומא וקונסול כללי בסן מרינו, שגריר ישראל בחוף השנהב, שגריר ישראל בקפריסין. בתפקידיו אלה עסק בהיבטים המדיניים, הכלכליים והתרבותיים של קשרי המדינה עם ארצות אלה. במילאנו הקים אחרי מלחמת ששת הימים את איחוד הפעולה לתמיכה בישראל של המפלגות הדמוקרטיות. בהיותו ממונה על השגרירות ברומא ניהל בהצלחה את המו"מ עם אלג'יריה באמצעות ממשלת איטליה לשחרור נוסעי אל על והמטוס שנחטפו ברומא על ידי החזית העממית. המטוס וכל הנוסעים שבו לישראל בשלום.
לפי בקשת מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מר אליעזר שמואלי נתמנה כראש המרכז למורשת עדות ישראל ושילוב מורשת יהדות ספרד והמזרח בחינוך ובתרבות. היה חבר במועצה לתרבות ולאמנות, יו"ר המכון האקדמי "משגב ירושלים", חבר במועצת יד בן צבי. ההישג המשמעותי היה הרחבת תחומי המחקר וההוראה של מורשת העדות באקדמיה, והשפעתו על מערכת החינוך.
עמית מחקר במרכז דינור שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.
נמנה עם צוות מקימי שלוחת רחובות של הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית והיה ממנהלי התכנית. הרצה בשלוחה זו ובפקולטה לחקלאות במחשבת ישראל במסגרת התכנית ללימודי היהדות ולימודי העשרה.
עמית מחקר במרכז מוסיוף לחקר הקבלה, אוניברסיטת בר-אילן.
יו"ר עמותת יוצאי מקדוניה בישראל. ניהל את המאבק לסילוק אנדרטת התועבה, שהוקמה ביער בולגריה של קק"ל לכבוד בוריס בן בריתו של היטלר. בוריס שילח לטרבלינקה במעבורות וברכבות בולגריות את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה ופירוט שנמסרו לשלטונו. אף לא אחד מהם לא שרד. ועדה בראשות השופט בייסקי שהוקמה על ידי קק"ל פסקה ביולי 2000 לסלק את אנדרטת בוריס ולהקים שם אנדרטה לזכר הנספים.
פרסם מאמרים פובליציסטיים, חינוכיים ומדעיים שונים. ספרו 'מיתוס ומטאפורה - הפרשנות הפילוסופית של הירירה לקבלת האר"י', שיצא לאור בשנת תשנ"ד בהוצאת הספרים ע"ש מאגנס ומכון בן-צבי, זכה בפרס יצחק בן-צבי לשנת תשנ"ה. תרגם מכתבי היד הספרדיים לעברית את כתבי אברהם כהן דה הירירה ('בית אלהים' ו'שער השמים') שיצאו לאור בשנת תשס"ב במכון בן-צבי. עניינו העיקרי במחקר הוא בתרומתם של צאצאי האנוסים למחשבת ישראל.
עורך משנה של ניר ברוך (עורך), 'השמדה והישרדות בבולגריה המאוחדת', תל אביב תשס"ג, העוסק בשואת יהודי תראקיה ומקדוניה בשנת תש"ג תחת משטר הכיבוש הבולגרי. עוסק עתה בההדרת כתבי אברהם מיכאל קרדוזו אנוס לשעבר שחזר ליהדות והיה מראשי התנועה השבתאית במאה הי"ז. כמו כן מכין לדפוס ספר מסכם על דמות זו ותרומתו למחשבת ישראל.
נשוי, שלושה ילדים, עשרה נכדים. בנו הבכור פרופ' עובד יושע ז"ל מבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל-אביב, נפטר ממחלה ממארת בתשעה באב תשס"ג בגיל 47 והותיר אחריו אלמנה ושלושה יתומים. לזכרו הוקם אתר באינטרנט ovedyosha.com
לשונות : עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, לטינית